Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 89a
מִכְּדֵי כֹּל מִילֵּי אִיתַנְהוּ בַּחֲסִימָה, דְּיָלְפִינַן ''שׁוֹר'' ''שׁוֹר'' מִשַּׁבָּת. אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ''לֹא תָּדוּשׁ בַּחֲסִימָה'', שׁוֹר דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי?
Traduction
Now, consider: All matters, i.e., all animals, are included in the halakha of muzzling, as we derive a verbal analogy between the term ''an ox'' stated here and the term ''an ox'' stated with regard to Shabbat. Just as the prohibition against having one’s animal perform labor on Shabbat applies not only to oxen but to all animals, as explicitly stated in the Torah (Deuteronomy 5:14), so too the halakha of muzzling includes all animals, not merely oxen. If so, and the term ''ox'' in this verse does not limit the halakha to that animal alone, let the Merciful One write in general terms: You shall not thresh while muzzling; why do I need the word ''ox'' that the Merciful One writes?
Rachi non traduit
מכדי כל מילי איתנהו בחסימה. כלומר על כרחך שור לאו דוקא וכל שאר בהמות איתנהו בתורת חסימה דילפינן שור שור משבת בפרק שור שנגח את הפרה (ב''ק דף נד:) דגבי שבת כתיב וכל בהמתך וכיון דשור לאו דוקא למה לי דכתביה רחמנא ליכתוב לא תדוש בחסימה:
לְאַקּוֹשֵׁי חוֹסֵם לְנֶחְסָם וְנֶחְסָם לְחוֹסֵם. מַה חוֹסֵם אוֹכֵל בִּמְחוּבָּר – אַף נֶחְסָם אוֹכֵל בִּמְחוּבָּר. וּמַה נֶחְסָם אוֹכֵל בְּתָלוּשׁ – אַף חוֹסֵם אוֹכֵל בְּתָלוּשׁ.
Traduction
It serves to juxtapose and compare the one who muzzles to the muzzled animal, and likewise to compare the muzzled animal to the one who muzzles: Just as the one who muzzles, a person, may eat from produce attached to the ground, so too the muzzled animal may eat from attached produce. And just as the muzzled animal may eat from detached produce, so too the one who muzzles may eat from detached produce.
Rachi non traduit
לאקושי חוסם לנחסם. אדם לשור ושור לאדם לענין אכילת פועלין:
תָּנוּ רַבָּנַן: ''דַּיִשׁ'', מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד – דָּבָר שֶׁגִּידּוּלֵי קַרְקַע, וּבִשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה, וּפוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ – אַף כֹּל שֶׁגִּידּוּלֵי קַרְקַע פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. יָצָא הַחוֹלֵב וְהַמְחַבֵּץ וְהַמְגַבֵּן, שֶׁאֵין גִּידּוּלֵי קַרְקַע וְאֵין פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ.
Traduction
§ The Sages taught another exposition with regard to the wording in the verse: ''You shall not muzzle the ox in its threshing.'' The verse mentions threshing. Just as threshing is unique in that it applies to an item grown from the ground, and it is performed at the time of the completion of its work, and a laborer may eat from it, so too with regard to any item that is grown from the ground, a laborer may eat it. This serves to exclude one who milks a cow, one who makes butter from cream, and one who makes cheese from milk, as these are not grown from the ground, and therefore a laborer may not eat them.
Rachi non traduit
בשעת גמר מלאכה. זו היא שעת גמרו:
המחבץ. מיני חריצי חלב:
Tossefoth non traduit
גידולי קרקע יצא החולב כו'. בריש בכל מערבין (עירובין דף כז:) חשיב בעלי חיים גידולי קרקע דדריש ונתתה הכסף בבקר ובצאן מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע התם קרי להו גידולי קרקע לפי שניזונין מן הקרקע אבל הכא מפיק שפיר חולב ומגבן דלא הוי בכלל דיש שהוא גודל וצומח מן הקרקע:
לְמָה לִי? מִ''כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ'' נָפְקָא. אִיצְטְרִיךְ: סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּכְתִיב ''קָמָה'', לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי קֹמָה, לְרַבּוֹת נָמֵי מִידֵּי דְּלָאו גִּדּוּלֵי קַרְקַע נִינְהוּ, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara asks: Why do I need this exposition? This halakha can be derived from the words in the verse: ''When you come into your neighbor’s vineyard'' (Deuteronomy 23:25), as these actions are not performed in a vineyard. The Gemara answers: It was necessary to state this halakha, as it might enter your mind to say that since the Merciful One writes: ''Standing'' (Deuteronomy 23:26), and, as explained earlier, this serves to include all items that stand, i.e., produce of all kinds, one might have thought that it also serves to include items that are not grown from the ground. The tanna therefore teaches us that this halakha applies only to food that grows from the ground.
Tossefoth non traduit
ס''ד אמינא הואיל וכתיב קמה קמה שתי פעמים. ותימה הא איצטריך חד לרבות כל בעלי קמה וחד לרבות אדם בתלוש וי''ל דה''ק סד''א דלא נדרוש חד מהנך דרשות דלעיל אבל נדרוש לרבות חולב דמסתבר טפי למדרש הכי ולספרים דגרסי הואיל וכתיב קמה לרבות כל בעלי קמה נרבה נמי הא א''ש טפי דמכל בעלי קמה משמע שפיר בעלי חיים שהם בעלי קומה ותימה אכתי נרבה מקמה דבר שאין גידולו מן הארץ כגון חולב וכי תימא דיש דכתב רחמנא ל''ל איצטריך לרבות תלוש דאי לא כתיב דיש אלא לא תחסום שור במלאכה הוה מוקמינא ליה דוקא במחובר דומיא דפועל דה''נ פריך ל''ל דיש להוציא חולב מכי תבא נפקא דוקא במחובר אלמא אית לן לאוקמי שור דומיא דאדם ועוד דאיצטריך דיש לכמה דרשות דבסמוך:
תַּנְיָא אִידַּךְ: ''דַּיִשׁ'' – מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד, דָּבָר שֶׁבִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ – אַף כֹּל שֶׁהוּא בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. יָצָא הַמְנַכֵּשׁ בְּשׁוּמִים וּבִבְצָלִים, הוֹאִיל וְאֵין גְּמַר מְלָאכָה – אֵין פּוֹעֵל אוֹכֵל בָּהֶם.
Traduction
It is taught in another baraita, with regard to the same term: Threshing, that just as threshing is unique in that it applies to an item that is at the time of the completion of its work and a laborer may eat from it, so too with regard to any item that is at the time of the completion of its work, a laborer may eat it. This serves to exclude one who weeds garlic and onions, i.e., one hired to remove the wild growths from among garlic and onions. The reason is that since it is not the completion of their work, a laborer may not eat from them.
Rachi non traduit
שבשעת גמר מלאכה. ועכשיו הוא גומר מלאכתו ומתניתין לאחר גמר מלאכה קאמר דאין אוכלין כגון נתפרסו עיגולין:
המנכש. קא ס''ד שעוקר מביניהן שאינן יפות:
Tossefoth non traduit
יצא המנכש בבצלים. נראה דאי לאו ואל כליך לא תתן לא הוה דרשינן מדיש אלא מה דיש מיוחד שלא נגמרה מלאכתו למעשר אבל לשעת גמר מלאכתו שאין צריך לקרקע לא הוה דרשינן ליה אבל השתא דכתב ואל כליך למדרש בשעת גמר מלאכה דרשינן נמי מדיש להני:
לְמָה לִי? מִ''וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן'' נָפְקָא! לָא צְרִיכָא, אַף עַל גַּב דְּקָא מְשַׁלֵּיף קַטִּינֵי מִבֵּינֵי אַלִּימֵי.
Traduction
The Gemara asks: Why do I need this exposition? It can be derived from: ''But you shall not put any in your vessel'' (Deuteronomy 23:25), which indicates that if the laborer does not place the food into the owner’s vessels, he is not permitted to eat. The Gemara answers: No, it is necessary for the tanna to teach the following halakha: Even though he also plucks and removes the small ones from between the thick ones, and therefore the work of the small garlic and onions has been completed, nevertheless, the laborer may not eat from them, as this is not the completion of the work of the entire field.
Rachi non traduit
דקא משליף קטיני. יש בבצלין שמסתרסין ולא יהו גסים לעולם וקורין אותם בלע''ז ציב''ש ועוקרין אותן מבין הגדולים להרחיב מקום ולהתפשט דאיכא השתא נתינה לכליו של בעל הבית ולא ממעט מאל כליך לא תתן וממעט להו מדיש דלאו שעת גמר מלאכה הוא דעיקר פעולה משום תקון גדולין הוא שהם מחוברין ועומדין:
תַּנְיָא אִידַּךְ: ''דַּיִשׁ'', מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד, דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ – אַף כָּל שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. יָצָא הַבּוֹדֵל בִּתְמָרִים וּבִגְרוֹגְרוֹת, הוֹאִיל וְנִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר – אֵין פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ.
Traduction
It is taught in another baraita concerning the term: Threshing, that just as threshing is unique in that it applies to an item whose work is not yet completed for tithes, and a laborer may eat from it, so too with regard to any item whose work is not completed for tithes, a laborer may eat it. This serves to exclude one who separates dates and dried figs, which are initially gathered together and stuck to each other before the laborer splits them apart with a rake. The reason is that since its work is completed for tithes when it has been gathered from the field, a laborer may not eat from it.
Rachi non traduit
הבודל בתמרים ובגרוגרות. שמדובקות זו בזו ומבדילן במגריפה:
Tossefoth non traduit
והבודל בתמרים. אע''פ דליכא מעשר אלא מדרבנן חשיבא גמר מלאכתן למעשר כיון דאי הוה בהו מעשר מדאורייתא הוה אזלינן בתר גמר מלאכתו למעשר:
וְהָתַנְיָא: הַבּוֹדֵל בִּתְמָרִים וּבִגְרוֹגְרוֹת פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ! אָמַר רַב פָּפָּא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – בְּתוּחְלָנֵי.
Traduction
The Gemara raises a difficulty: But isn’t it taught in a baraita: With regard to one who separates dates and dried figs, this laborer may eat from it? Rav Pappa said: When that baraita is taught, it is referring to unripe dates, which are plucked before they are ready, and placed on the ground in order to ripen fully. The work of these fruits has not yet been completed even after they have been separated from each other.
Rachi non traduit
בתוחלני. תמרים רעים שאין מתבשלין באילן ומכניסן לקיום בכלי של כפות תמרים ושמן חותלות ומתחממות ומתבשלות וקודם שנתבשלו קאמר דהבודל מהן פועל אוכל בהן דלא נגמרה למעשר:
תַּנְיָא אִידַּךְ: ''דַּיִשׁ'', מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד, דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה וּפוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ – אַף כָּל דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. יָצָא הַלָּשׁ וְהַמְקַטֵּף וְהָאוֹפֶה שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה, דְּאֵין פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. וַהֲלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר!
Traduction
It is taught in another baraita, with regard to the same term: Threshing, that just as threshing is unique in that it applies to an item whose work is not yet completed for ḥalla, and a laborer may eat from it, so too with regard to any item whose work is not completed for ḥalla, a laborer may eat it. This serves to exclude one who kneads dough, and one who smooths it over with water and oil, and one who bakes, as its work is completed for ḥalla, and therefore a laborer may not eat from it. The Gemara raises a difficulty: But why do I need this halakha; hasn’t its work already been completed for tithes when the produce is brought inside the house? It was already stated that once the work has been completed for produce which is subject to tithes, a laborer may no longer partake of it.
Rachi non traduit
הלש. משנתן המים וגילגל נתחייב בחלה ועדיין צריכה ללוש ולשוף ולבעוט הרבה:
והמקטף. עורך וטח פניה:
ותיפוק ליה משום מעשר. והלא נגמרה מלאכתו למעשר וטחינה והרקדה דמקמי לישה נמי לא אכיל:
Tossefoth non traduit
יצא הלש המקטף והאופה. תימה לר''י דבשלמא אופה איצטריך למיתני אע''ג דתנא לש משום דמשכחת דחייב בחלה אפילו לא לש ע''י אפייה דאמרינן בפרק כל שעה (פסחים דף לז. ע''ש) הדובשנין והאיסקריטין כו' אפאן באילפס פטורין בתנור חייבין אלא מקטף אמאי תני לה וכי יש מקטף בלא לישה:

לָא קַשְׁיָא: בְּחוּצָה לָאָרֶץ עָסְקִינַן, דְּלֵיכָּא מַעֲשֵׂר. אִי הָכִי, חַלָּה נָמֵי לֵיכָּא! אֶלָּא לְעוֹלָם בָּאָרֶץ, וְלָא קַשְׁיָא: בְּשֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וּבְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ, דְּאָמַר מָר: שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ נִתְחַיְּיבוּ בְּחַלָּה וְלֹא נִתְחַיְּיבוּ בְּמַעֲשֵׂר.
Traduction
The Gemara answers: This is not difficult, since in this baraita we are dealing with places outside of Eretz Yisrael, where there is no obligation of tithes. The Gemara raises a difficulty: If so, that this is referring to a place outside of Eretz Yisrael, the obligation to separate ḥalla also does not apply. Rather, the ruling in the baraita is actually stated with regard to Eretz Yisrael, and it is not difficult, as it is referring to those seven years in which they conquered Eretz Yisrael, and to the seven in which they divided it. As the Master said: During the seven years in which the Jewish people conquered Eretz Yisrael and the seven in which they divided Eretz Yisrael, they were obligated in ḥalla but they were not obligated in the separation of tithes.
Rachi non traduit
נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר. (בפ''ק דקדושין) [ספרי פרשת שלח] דכתיב בבואכם אל הארץ שינה הכתוב ביאה זו מכל ביאות שבתורה שנאמר בהן כי תבואו וכאן נאמר בבואכם. משנכנסו לארץ נתחייבו בחלה אבל במעשר לא נתחייבו אלא לאחר ירושה וישיבה דכתיב עשר תעשר וכתיב בתריה במקום אשר יבחר עד שנבחרה שילה לא נתחייבו והיינו לאחר כיבוש וחילוק כדכתיב ביהושע וכל ימי כיבוש וחילוק היה אהל מועד בגלגל י''ד שנים כדאמר [בזבחים] (דף קיח:):
Tossefoth non traduit
אי הכי חלה נמי לא. דחלה בחוצה לארץ לא הויא אלא מדרבנן כדמוכח בפ' עד כמה (בכורות דף כז.):
מִידֵּי מַעֲשֵׂר קָא גָרֵים? גְּמַר מְלָאכָה קָא גָרֵים!
Traduction
The Gemara raises a difficulty concerning this answer: Is the obligation to separate tithes the decisive factor with regard to a laborer? That is not the case, as the completion of the work is the decisive factor, while the obligation to separate tithes is mentioned only because it coincides with the completion of the work. Even if there is no mitzva to separate tithes, nevertheless the work is completed at the same stage.
Rachi non traduit
מידי חיוב מעשר קא גרים. לסלק את הפועלין מדין אכילה:
גמר מלאכה קא גרים. כדיליף מדיש לא שנא בזמן מעשר ול''ש בלא זמן מעשר דמעשר גבי אכילת פועל לא כתיב:
Tossefoth non traduit
מידי מעשר קגרים גמר כו'. דכיון דאם היו חייבין במעשר הוה חשיב גמר מלאכה למעשר אחר המירוח והיינו הולכים בתר אותה גמר מלאכה כי אין חייבין נמי לא הוי פחות וניזיל בתרה ואמאי אזלינן בתר חלה:
אֶלָּא אָמַר רָבִינָא: כְּרוֹךְ וּתְנִי. ''דַּיִשׁ'', מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד – דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמַר מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר וּלְחַלָּה וּפוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ, אַף כָּל שֶׁלֹּא נִגְמַר מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר וּלְחַלָּה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ.
Traduction
Rather, Ravina said: One should combine the two baraitot and teach them as one, as follows: With regard to the term threshing, just as threshing is unique in that it applies to an item whose work is not yet completed for tithe, in the case of most produce, and an item which is not completed for ḥalla, in the case of species of grain, and a laborer may eat from it, so too with regard to any item whose work is not completed for tithe or for ḥalla, a laborer may eat it.
Rachi non traduit
אמר רבינא כרוך ותני. הנך תרתי מתניתין דלעיל לא תיתננהו לחודא למיתני בקמייתא מה דיש מיוחד דבר שלא נגמר מלאכתו למעשר דא''כ שמע מינה הא נגמרה למעשר לא אכיל וקשיא בתרייתא אלא כרוך ותני חדא מה דיש מיוחד שלא נגמר מלאכתו למעשר ולחלה שהן דברים הנהוגין בו אף כל שלא נגמרה מלאכתו לדבר הנהוג בו אם למעשר לחודיה למעשר אם לחלה לחלה יצא הבודל בתמרים דנגמר למעשר ואין בהם דבר מאוחר ממנו ויצא הלש שנגמרה מלאכתו למאוחר שבו:
Tossefoth non traduit
אמר רבינא כרוך ותני. דהשתא דקתני בחדא למעשר ולחלה מוכח שפיר דלא נקט למעשר אלא לאפוקי היכא דלא שייך חלה כגון בודל בתמרים אבל היכא דשייך חלה לא חשיב אלא שנגמרה מלאכתה לחלה אבל כי הוה בחדא ברייתא למעשר לחוד הוה משמע דבכ''מ אזלינן בתר. גמר מלאכה למעשר:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: פּוֹעֵל, מַהוּ שֶׁיְּהַבְהֵב בָּאוּר וְיֹאכַל, מִי הָוֵי כַּעֲנָבִים וְדָבָר אַחֵר אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע: רַשַּׁאי בַּעַל הַבַּיִת לְהַשְׁקוֹת פּוֹעֲלִים יַיִן כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ עֲנָבִים הַרְבֵּה, רַשָּׁאִין פּוֹעֲלִין לְטַבֵּל פִּיתָּם בְּצִיר כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ עֲנָבִים הַרְבֵּה!
Traduction
§ A dilemma was raised before the Sages: With regard to a laborer, what is the halakha concerning the possibility that he may singe fruit or grain in fire, to improve its taste, and eat it? The question is whether this is considered like eating grapes and something else, which is prohibited, or not? The Gemara suggests: Come and hear a resolution to this problem from a baraita: A homeowner is permitted to give his laborers wine to drink, so that they will not eat many grapes from his harvest, and for their part the laborers are permitted to dip their bread in brine, so that they will eat many grapes. This baraita indicates that such a practice is permitted.
Rachi non traduit
מהו שיהבהב באור. את המלילות והאור ממתק טעמו וכן הענבים:
Tossefoth non traduit
פועל מהו שיהבהב. פי' בקונטרס שאור ממתקו ובעי אם שרי להבהב ולמתוק שע''י כן יאכל יותר אי הוה כענבים ודבר אחר או לא וקשה לר''ת דמאי קאמר בסמוך מפריק ע''ג סלע מאי מתוקי פירא איכא היכא ס''ד דמקשה דליכא מתוקי פירא א''כ למה מפריך ועוד למאי דמסיק הכא דלא יספות במלח הוה משום מעשר הא לאו הכי שרי לספות במלח א''כ כ''ש דשרי להבהב דספיתא במלח דמיא טפי לענבים ודבר אחר מהבהוב כדמוכח בסמוך ומתוך הסוגיא משמע שלא פשט כלום ונראה לר''ת דבראוי לאכילה פשיטא ליה דשרי הבהוב דלא הוי אלא בסומי פירא אלא באותן שאינן ראויין לאכילה אלא ע''י הדחק ומהבהבן כדי שיהיו טובים לאכול מבעיא ליה אי הוי כענבים ודבר אחר כיון דע''י הבהוב אוכל הרבה או דלמא לא שנא הבהוב זה מהבהוב בפירות מתוקים דשרי ופשיט מרשאים פועלים לטבל פתן בציר וסבר השתא בפועלין שאין יכולין לאכול אלא ע''י הדחק ומדמי ליה לאוכל שאינו ראוי אלא ע''י הדחק ומיהו לישנא דשיאכלו ענבים הרבה משמע שיכולין לאכול בלאו הכי ותו פשיט מאוכלין בראשי אומניות ובלבד שלא יהבהבו ולא קאי אראשי אומניות דהנהו שרי להבהב שראוין לאכילה אלא ובלבד שלא יהבהבו בדברים שאינם ראויים לאכילה קאמר והשתא קאמר שפיר מאי מתוקי פירא איכא דעל ידי הפרכה לא יתקנו יותר אותן שאינן ראויין לאכילה דאינן אלא למתק אותן שכבר היו ראויין והא פשיטא דשרי וא''כ משום ביטול מלאכה הוא דקאסרה ברייתא ואתי נמי שפיר הא דקאמר רבא לא יספות במלח משום מעשר אבל אי לאו הכי שרי היינו בראויין לאכילה אבל בשאינם ראויים לאכילה מיבעיא לן הבהוב וספיתא פשיטא לן דהוי כענבים וד''א כדקאמר מעיקרא ונראה לר''י דלפי' ר''ת לא אסור ענבים וד''א אלא דוקא באין ראויין ואתי שפיר הא דקאמר דמלח כענבים וד''א היינו דוקא באין ראויין דבראויין שרי כדמשמע במילתיה דרבא ויש ליישב שיטת הקונט' דמה שהקשה דאי ליכא מיתוק אמאי מפרך איכא למימר מפרך ומשבר לחתיכות קטנות כדי שיוכל לתת בפיו במעט מעט דשרי לספות במלח לרבא אי לאו משום מעשר משום שנתן לו בעה''ב רשות לאכול דבהכי איירי וברייתא נמי דשרי לספות באחת אחת היינו משום דמיירי בקצץ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source